בעיות תכנון עיזבון לזוגות נשואים

בין תכניות העיזבון הנפוצות יותר לזוגות נשואים היא מה שמכונה לעתים תוכנית עיזבון מתוקה. תכנית כזו קובעת כי מלוא עזבונו של בן הזוג המנוח יעבור לבן הזוג שנותר בחיים; עם פטירת בן הזוג שנותר בחיים, יעבור לילדי בני הזוג או ליורשים ייעודיים אחרים. ניתן להשתמש בצוואות הדדיות כדי להגשים כוונה זו. כמובן שבמות בן הזוג שנותר בחיים, עזבונו יצטרך לעבור תהליך צוואה.

גרסה מתוחכמת יותר של תוכנית מתוקה משלבת שימוש בנאמנות חיים משותפת הניתנת לביטול. ישנן וריאציות רבות לתוכנית עיזבון המשתמשת בנאמנות משותפת. אולם, בעיקרון, כל נכסי בני הזוג מוחזקים על שם הנאמנות כאשר שני בני הזוג משמשים כנאמנים שותפים. עם פטירתו של בן הזוג הראשון, כל הנכסים נשארים בנאמנות כאשר בן הזוג שנותר בחיים ממשיך לשמש כנאמן היחיד של הנאמנות. במהלך חייו של הנאמנות שנותרה בחיים, היא או הוא חופשיים לשנות או אפילו לבטל את הסכם הנאמנות, לשנות מוטבים ולהיפטר בדרך אחרת מנכסי נאמנות כראות עיניו. בין היתרונות בשימוש בנאמנות, במקום צוואות הדדיות, היא הימנעות מצוואה. עם זאת, מודל זה עשוי שלא לשרת היטב במצב משפחתי מעורב שבו לכל אחד מבני הזוג עשויים להיות יורשים טבעיים שונים בגלל יכולתו של בן הזוג שנותר בחיים להעדיף את ילדיו שלו בעת סילוק יתרת נכסי הנאמנות.

וריאציה על האמור לעיל היא נאמנות משותפת המשלבת נאמנות שאירים אשר נוצרת בעקבות פטירת בן הזוג הראשון. נאמנותו של השארים ממומנת ברכוש הנפרד של בן הזוג הנותר ובחלקו ברכוש הקהילתי של בני הזוג. בינתיים הנכסים בנאמנות המשותפת שהיו בבעלות בן הזוג שנפטר משמשים לתשלום הוצאות הנהלה, חובות והתחייבויות של המוריש וכל עזווה ספציפית שנעשתה על ידי אותו בן זוג. כך, למשל, במצב המשפחתי המעורב, בן הזוג שנפטר הראשון יכול לפרנס את ילדיו שלו, ובמקביל לפרנס את בן הזוג שנותר בחיים על ידי הוראה ששאר חלקו של המוריש יעבור לאמון ההשאיר.

חלופה נוספת לתכנית עיזבון של זוג נשוי היא שימוש בנאמנויות נפרדות. בהסדר זה, כל אחד מבני הזוג מעמיד את רכושו הנפרד וחלק שווה ברכוש הקהילתי של בני הזוג בנאמנות נפרדת. כל אחד מבני הזוג מטופל כבעל הנכסים בנאמנות של אותו בן זוג. על ידי קריאת שני בני הזוג כנאמנים משותפים של שתי הנאמנויות, שני בני הזוג יכולים לשמור על שליטה על נכסי הקהילה בנאמנויות המתאימות. עם פטירתו של בן זוג, האמון שלו הופך לבלתי חוזר ומופץ בהתאם להוראותיו במכשיר הנאמנות.

זוג השוקל שימוש בנאמנות בתוכנית אהובתו צריך לשקול את היתרונות והחסרונות של נאמנויות נפרדות, בניגוד לנאמנויות משותפות. נאמנות משותפת נוצרת על ידי מסמך נאמנות אחד המשמש להפחתת העלויות הראשוניות של הקמת תכנית העיזבון. נאמנות משותפת עשויה לשקף טוב יותר את האופן שבו בני הזוג הנשואים רואים את נכסיהם, כלומר כנכסים שלנו לעומת שלו ושלה. נאמנויות נפרדות, לעומת זאת, מציעות הגנה טובה יותר על הנכס מפני תביעות נושים, במיוחד במקרים שבהם רק אחד מבני הזוג חשוף לתביעות כאלה. שימוש בנאמנויות נפרדות יכול להגן על נכסיו של בן הזוג השני ולמנוע את הגעתם של נכסים אלו לנושים של בן הזוג החייב. נאמנויות נפרדות משמשות גם כדי למנוע את הבעיות של מעקב אחר נכסים שיכולות להתעורר עם השימוש בנאמנויות משותפות. כאשר לבני הזוג יש את נכסיהם בנאמנות משותפת, בן הזוג הנותר בחיים יצטרך לפרט ולהעריך נכסי נאמנות בעקבות פטירת בן זוגו, מה שיכול להיות תהליך קשה אם נכסים התערבבו במהלך השנים.

לזוגות נשואים יש אלטרנטיבות רבות באשר ליצירת תכנית עיזבון העונה על צרכיהם ההדדיים ומבטיחה שהעיזבונות שלהם יעברו למוטבים המיועדים להם. נאמנויות נפרדות עשויות להציע הגנה משופרת על נכסים וקלות ניהול לאחר מותו של בן הזוג הראשון. לעומת זאת, היתרונות הפסיכולוגיים של נאמנות משותפת עשויים לעלות על היתרונות של נאמנויות נפרדות עבור זוג נשוי אשר מביע הסכמה באשר לאופן שבו הם רוצים שהעיזבון שלהם יעבור.

© 8/3/2017 Hunt & Associates, PC כל הזכויות שמורות.