admin Medicaid הוא אחד התחומים המסובכים והמבלבלים ביותר בחוק, ולעתים קרובות אני חושב שהוא נעשה כך בכוונה כדי למנוע מאנשים להעפיל או להרתיע אותם מלנסות להעפיל. זו התוכנית הרפואית הממשלתית לעניים.
לעתים קרובות מבלבל את Medicaid עם Medicare, שהיא התוכנית הרפואית של הממשלה הפדרלית לקשישים. כמעט כל האזרחים הוותיקים זכאים ל-Medcare, כל עוד הם תרמו למערכת במהלך חיי העבודה שלהם. עבור אותם קשישים שאינם זכאים, יש להם הזדמנות “להיכנס” למערכת על ידי תשלום פרמיות שנקבעו על ידי הממשלה הפדרלית. ההטבות במסגרת Medicare מוגבלות; לפיכך, קשישים עשויים לרכוש פוליסות ביטוח “Medigap” או תוספת Medicare המשלמת הטבות במקום שבו Medicare עוזבת.
Medicaid, לעומת זאת, היא תוכנית משותפת בין הממשל הפדרלי למדינות לספק טיפול רפואי לעניים. ככזה, הוא מוסדר תחילה על ידי הקונגרס, ולאחר מכן על ידי בתי המחוקקים של המדינה. אותם מחוקקים קבעו את הסטנדרטים לפיהם אמריקאים ותושבי קבע (ורק אותם מעמדות של אנשים, לא “חייזרים בלתי חוקיים”, כדי להפריך שמועה) יכולים להיות זכאים לטיפול רפואי בתשלום ממשלתי. בעוד שהכישורים יכולים להשתנות ממדינה למדינה, ישנם מספר מושגים החלים בכל רחבי הלוח.
למרות של-Medicaid יש תוכניות לאנשים עניים בכל הגילאים, העיסוק שלי במשפטים מתרכז בקשישים ואלה התוכניות שבהן אני מתמקד. בהתאם למדינה, Medicaid יכולה להציע טיפול סיעודי ו/או טיפול ביתי לקשישים נזקקים. רוב האנשים מודעים לתוכניות טיפול סיעודי, אך תוכניות טיפול בבית, אם הן קיימות במדינתך, יכולות להציע אלטרנטיבה מצוינת לטיפול סיעודי. ניו יורק, למשל, מציעה טיפול סיעודי ויש לה גם תוכנית “קהילה” שאפתנית, או בבית, תוכנית Medicaid; פלורידה, לעומת זאת, מציעה טיפול סיעודי ומשאירה למחוזות הבודדים לספק כל סוג של טיפול בבית שהם יכולים להרשות לעצמם.
התוכנית שרוב האנשים מודעים לה היא טיפול סיעודי, המכונה בניו יורק “Medicaid טיפול כרוני” ומכונה בפלורידה “Medicaid טיפול מוסדי”. אם אדם נהיה כל כך חולה שהוא לא יכול לבצע פעילויות יומיומיות מסוימות (ADL), הוא לא בטוח לחיות בבית, והם זקוקים לסיוע רפואי, ייתכן שהוא יזדקק לטיפול סיעודי קבוע. בניגוד לדעה הרווחת, Medicare (התוכנית לקשישים) אינה משלמת עבור טיפול סיעודי; זה משלם רק עבור “טיפול סיעודי מיומן” מוגבל, המתקיים לעתים קרובות בבית אבות עם מתקני שיקום. מדיניות “Medigap” טובה תמשיך במקום שבו Medicare עוזבת, ותשלם עד 100 ימים במלואם עבור טיפול סיעודי מיומן.
עם זאת, אם קשיש זקוק לטיפול סיעודי קבוע, הוא יצטרך לשלם עבורו מכיסם הפרטי, בביטוח סיעודי, או על ידי זכאות ל-Medicaid. לאלו שיכולים להרשות לעצמם לשלם עבור טיפול סיעודי משלהם, כל הכבוד לכם. למי שבבעלותם או שוקל לרכוש פוליסות ביטוח סיעודי, היה קונה חכם: פוליסות אלו משלמות בדרך כלל תעריף יומי קבוע (שבריר מהתעריף היומי המלא, במיוחד לאורך זמן) עבור טיפול סיעודי לתקופה מוגדרת של זמן (בדרך כלל רק כמה שנים), ולעיתים קרובות אינם נכנסים לתוקף עד שהאדם נמצא בבית האבות במשך כל כך הרבה ימים. חשוב לקרוא בעיון את המדיניות ולהבין אותם
האפשרות האחרונה, Medicaid, מיועדת לעניים או לבעלי נכסים צנועים. אם אזרח ותיק חולה יהיה זכאי ל-Medicaid לשלם עבור טיפול סיעודי תלוי אם הם אכן קידמו את תכנון Medicaid או אם המצב הכלכלי הנוכחי שלהם מזכה אותם מיד. לפעמים אדם צריך “לבזבז” חלק מהנכסים שלו לפני שהם זכאים, אם כי ישנן דרכים מסוימות שבהן ניתן להגן על חלק מהנכסים.
אם אתה או יקירך מעוניינים ללמוד עוד על Medicaid ותכנון נכון להסמכה עתידית, קבע פגישה לעורך דין מבוגר שיוכל לסקור את התמונה הפיננסית שלך ולתכנן אסטרטגיה שתעזור לך לענות על הצרכים העתידיים שלך.
