admin ברוריה, אשתו של רבי מאיר הנודע ובתו של רבי חנניה בן טראדיון, אחת מעשרת גדולי התורה שנרצחו על ידי הרומאים בשל הפצת תורה בעם היהודי הייתה אישה בעלת למידה, חכמה ויראת שמים עצומים. יש לה את ההבחנה שהיא אחת הנשים הבודדות המוזכרות בתלמוד הבבלי והיחידה מבין הנשים הללו הנחשבת כתנא (חכם תורה) בפני עצמה.
ברוריה חי במהלך המאות ה-1 וה-2 של התקופה הפשוטה, בדיוק בזמן שבו קודש את המשנה, או קורפוס ההלכה הרבנית, על ידי רבי יהודה הנסיך. המשנה מורכבת משישה סדרים או סדרים והפירוש למשנה מכונה גמרא. המשנה והגמרא ביחד מהוות את התלמוד. יש למעשה שני תלמודים – התלמוד הבבלי או התלמוד הבבלי, שהוא המוסמך יותר והתלמוד הירושלמי או התלמוד הירושלמי.
ברוריה הייתה ייחודית לנשים בתקופתה בכך שהיא לא רק למדה עם הרבנים אלא גם לימדה אותם. התלמוד הבבלי, במסכת פסחים 62b, מציין שהיא למדה שלוש מאות הלכות או הלכות יהודיות משלוש מאות אדונים ביום אחד. הלמידה שלה הייתה כה מכובדת, עד שעמיתיה הגברים היו שואלים לעתים קרובות את דעותיה בעניינים משפטיים יהודיים, במיוחד אלה הנוגעים ישירות לנשים, ביניהם טוהר פולחני. בתוספתא, קורפוס של הלכה רבני הדומה מבחינה מבנית למשנה, ברוריה מתועדת כמי שקראה תיגר על אביה בסוגיה הנוגעת לטהרה ורבי יהודה פוסק כי ברוריה אכן נכונה. באותו מקור קובע רבי יהושע כי ברוריה צודקת כאשר היא מתערבת בדיון בין התנא רבי טרפון לכמה חכמים נוספים.
ברוריה נודעה גם בכך שאינה מפחדת לומר את דעתה. במסכת עירובין מהתלמוד הבבלי (עירובין ל”ג ע”ב) היא מייסרת את רבי יוסי על שלא עמד בציווי התלמוד שלא לשוחח עם נשים שלא לצורך כשהוא שואל אותה לאיזה כיוון לעיר לוד, כשהיה יכול פשוט לשאול אותה ” איפה לוד?”
ישנם סיפורים רבים בספרות הרבנית ובספרות יהודית אחרת הנוגעים לדמותו של ברוריה. המסורת היהודית מציגה אותה לא רק כיישר מאוד, אלא גם כמי שיכולה להיות עדינה ועדינה במיוחד. סיפור מפורסם מאוד מדגים זאת בצורה נוקבת. במדרש משלי, אוסף המדרש על ספר משלי (ספר משלי בעברית), חוזרת ברוריה הביתה בשבת אחר הצהריים ומגלה, לחרדתה, ששני בניה נפטרו. היא מכסה אותם בזהירות בשמיכה ומחכה לבואו של בעלה מאיר מבית המדרש או בית המדרש בזמן לעשות הבדלה, הטקס לציון צאת השבת. במקום לספר לו בצדק על מות בניו, ברוריה מנהלת שיחה ממושכת כדי שתוכל לפרסם את החדשות הנוראות בעדינות ככל שתוכל. כאשר מאיר שואל אחרי בניו, היא מספרת לו שהם יצאו ומתחילים להכין את ארוחת מוצאי שבת וכן להכין הבדלה.
לאחר הבדלה ולאחר שסיים רבי מאיר לאכול את סעודתו, ברוריה שואל אותו שאלה סתמית מאוד האם יש להחזיר פריט שהושאר בטיפולו לתקופה משמעותית כאשר הבעלים המקורי של הפריט חוזר להביאו. האופן שבו ניסח ברוריה את השאלה הזו דומה מאוד כשדנים בעניינים הלכתיים והדבר המדובר הוא כמובן שני בניהם. רבי מאיר נדהם מהשאלה ושואל את ברוריה מדוע היא תטיל ספק בזכות הבעלים ברכושו ואז ברוריה מלווה את רבי מאיר לחדר בו שכבו בניהם. בראותו כי בניו מתו, בוכה רבי מאיר וברוריה מזכיר לו שהבעלים המקורי, ד”ה הקב”ה, בא לתבוע אותם. בתגובה מצטט רבי מאיר את משלי ל”א י”א “אשת חיל מי יכולה למצוא”.
למרבה הצער, זה לא היה הפרק הטרגי היחיד בחייו של ברוריה. אמה ואחיה נרצחו יחד עם אביה על ידי הרומאים בשל הוראת תורה ואחותה נמכרה לזנות. במקרה האחרון, ברוריה משכנע את רבי מאיר לחלץ את אחותה ולאחר שעשה זאת בהצלחה, הוא וברוריה נאלצים לברוח לבבל, עיראק של היום כדי להתרחק מהרומאים שהורו על גורל אחותו של ברוריה.
עוצמת דמותו של ברוריה באה לידי ביטוי גם בסיפור על כמה שכנים שהרגיזו את רבי מאיר עד אין קץ. רבי מאיר בתסכולו התפלל להשמדתם, אך ברוריה הורה לו להתפלל במקום זאת על תשובה, תוך שימוש בפירושה לפסוק מתהילים (י”ד, ל”ה) כדי לחזק את טענתה.
למרות חוכמתה וחכמתה האדירה, אגדה על פטירתה שנכתבה לראשונה על ידי חכם רש”י מהמאה ה-11 (רבי שלמה בן יצחק), שנחשב לגדול פרשן התנ”ך והרבנות היהודית הטילה צל על ברוריה והציבה אותה אור שלילי. בפירושו למסכת עבודה זרה י”ח ע”ב מהתלמוד הבבלי, מסכת העוסקת בעיקר במנהגים הדתיים ואחרים של הלא-יהודים הגרים בסמיכות לישראל, לועג ברוריה לקביעה תלמודית שנשים קלות ראש וכדי להוכיח אותה. לא נכון, רבי מאיר שולח את אחד מתלמידיו במיוחד כדי לפתות אותה. הסטודנטית מצליחה, ומוכיחה את הנקודה שכל הנשים מסוגלות להתנדנד, ללא קשר לחוכמה ולידע שהן השיגו. בושה מוחלטת, ברוריה מתאבדת בחניקה.
ההסבר של רש”י על מותו של ברוריה לא התאים לכולם. רבנו נסים בן יעקב מקאירואן מסביר שאחרי החילוץ ההירואי של רבי מאיר את אחותה, היא נאלצה לברוח לבבל כדי שהרומאים לא ימצאו אותה.
למרות התפיסה המעורבת לגביה בספרות הרבנית, סיפורה ומורשתה של ברוריה זוכים להערצה רבה בקרב נשים מכל הרקע והשיוך היהודי. היא מספקת דוגמה מצוינת לאישה מלומדת מאוד הנותנת תמיכה לנשים המעוניינות לעסוק בלימוד תורה רציני שעד לאחרונה לא היה נגיש להן בקלות. בקהילה האורתודוקסית יש מספר הולך וגדל של סמינרים ומוסדות חינוך אחרים המאפשרים לנשים ללמוד יהדות מתקדמת. למרות היותה אישה בתקופה שבה לימוד התורה של נשים היה היוצא מן הכלל ולא הכלל, ברוריה מראה לנו שהיא מסוגלת להחזיק מעמד ואף נחשבת לסמכות משפטית הלכתית או יהודית. המודל של ברוריה של חוזק פנימי עמוק וחוכמה מול טרגדיה בלתי ניתנת לתיאור הוא גם משהו שכולנו יכולים לחקות.
